נכס 17860 | דירה מהממת במגדל הולילנד עם נוף מדהים!

סוכן: שלמה  בן זקן | פעולה: למכירה | איזור: ירושלים, הולילנד מחיר ב-₪: 2,200,000 ₪
מחיר ב-$: $654,178

דירה מהממת במגדל הולילנד עם נוף מדהים!

מחיר ב-₪: 2,200,000 ₪
מחיר ב-$: $654,178

כתובת: רח' אברהם פררה 1, דירה 64 (מגדל בהולילנד)

עיר: ירושלים

סוג נכס: דירה

חדרים: 3.5

קומה: 13 מתוך 31

כיווני אויר: דרום, מערב

שרותים: 2

מרפסת שמש: 1

שטח הנכס: 81 מ"ר

מאפייני הנכס

  • מעלית
  • חניה
  • דוד שמש
  • מיזוג מרכזי
  • ממ"ד
  • מחסן פרטי

תיאור הנכס

מגדל הולילנד
3.5 חדרים
100 מ"ר ברוטו (81 מ"ר נטו)
קומה 13
2 חדרי אמבטיה מלאים כולל יחידת הורים
נוף עוצר נשימה
2 כיווני אוויר - דרום ומערב
מרפסת מקורה (12 מ"ר)
מחסן
חדר כושר
חניה פרטית
מיזוג מרכזי
מערכת יונקרס לחימום המים
מיקום מעולה קרוב לכביש בגין
מעלית שבת ושוער


אודות פרויקט ״הולילנד״

הולילנד הוא כינויו של מתחם מגורים שהוקם בדרום ירושלים, בפסגת רכס המתנשא מול שכונת מלחה, ברום של כ-770 מטר מעל פני הים. המתחם גובל בשכונות בית וגן מצפון ורמת שרת ממערב, ובכביש בגין ועמק הצבאים ממזרח. המתחם קרוי בשם המלון שהיה קיים במקום בו נבנה, מלון הולילנד.

מלון הולילנד
עד שנת 1948 נקרא הרכס "ראס אל קאראיני", ואדמותיו היו שייכות לכפר אל-מאלחה. אחרי קום המדינה האדמות הוכרזו נכסי נפקדים ועברו לחזקת רשות הפיתוח. בשנת 1952 רכש מרשות הפיתוח איש העסקים הנס קרוך, שטח של 54 דונם במקום, ב-1956 רכש כ-50 דונם נוספים וביוני 1959 כ-13 דונם נוספים. קרוך ביקש להקים רשת של בתי מלון בישראל עבור תיירות צליינית (מכאן השם "הולילנד"- ארץ הקודש באנגלית). בשנת 1953 מימן את סלילת כביש הגישה לאזור. הקמת המלון בפועל החלה ב-1955, והוא נחנך ב-1958 (תחילה הוקם מבנה עם 70 חדרים). ב-1959 תרם מבנה במקום להקמתו של "המוזיאון לבולאות בירושלים".

את המתחם תכנן האדריכל זולטן שמשון הרמט ובמשך השנים נוספו לו מבנים ומתקנים נוספים, כולל בריכת שחייה, מסלול מיני גולף שהיה היחיד בירושלים, בית כנסת ומספר מבני-עזר, בכללם ביתם הפרטי של בני משפחת קרוך, בית ייחודי ומוזר - מבנה חד-קומתי ריבועי גדול ה"מרחף" מעל המדרון על-גבי כלונסאות-בטון גבוהות. סביב למלון הייתה חורשת עצי אורן גבוהים. שאר השטח היה שטח פתוח נרחב שהשתפל אל עמק הצבאים והיה בית גידול לחי וצומח, אזור טיול בחיק הטבע לתושבי הקטמונים ואזור פעילות תנועות נוער. ב-1970 נבנה במתחם גם מלון דירות בו 50 יחידות דיור, עם זאת רוב השטח נותר ללא בינוי ונמשכה בו נטיעת החורשה ועבודות גינון. את המלון ניהלו באותן שנים חותנו ובתו של קרוך, גרשון ואלזה צ'רני.

ב-1962 יזם קרוך את הקמת דגם ירושלים בסוף ימי בית שני עם בית המקדש של הורודוס, שנבנה תחת הפיקוח הארכאולוגי של פרופסור מיכאל אבי-יונה. המודל היה עד שנת 2006 במתחם מלון הולילנד ולאחר הריסת המלון עבר למשכנו בקמפוס של מוזיאון ישראל בירושלים.

ב-12 בינואר 1981 נרצח, בעת שישב במכוניתו בכניסה למלון, חבר הכנסת חמאד אבו רביעה מהרשימה הערבית המאוחדת.

החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 נבנו לצד המלון חווילות פרטיות בשכונה שנקראת בשם הבלתי-רשמי "מורדות בית וגן".

בשנות ה-90 של המאה ה-20 נחצב חלקו המזרחי של הרכס לצורך הקמת כביש בגין העובר למרגלות הרכס.

בחפירות הצלה שנערכו בשנים 1995 ו-2002 על ידי רשות העתיקות נתגלו במתחם עשרות קברי פיר מתקופת הברונזה הביניימית וכן מספר מערות קבורה מתקופות מאוחרות יותר. במקום נערכו גם חפירות מטעם אתרא קדישא, על מנת לשלול הימצאות קברים במקום המיועד לבנייה.

הולילנד פארק
בשנות התשעים פעל הלל צ'רני (נכדו של הנס קרוך), לחדש את מתחם מלון "הולילנד". צ'רני יזם את הקמתו של פרויקט מלונאות במתחם הכולל שלושה בתי מלון, חלק מהשטח הוקצה גם למגורים. הפרויקט אושר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ב-1997 ולאחר מכן בוועדה המחוזית. בשנת 1999, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית המתחם, שכללה הקמת 846 דירות בשני מגדלים בני 33 קומות ו-10 בניינים בני 9 קומות, בשטח כולל של 161 אלף מ"ר, וכן שלושה מלונות: שניים בחלקו הצפוני של המתחם, ושלישי בחלקו הדרומי, הכוללים יחד 1,450 חדרי מלון בהיקף כולל של 137 אלף מ"ר. בדצמבר 1999 רכשה חברת "הולילנד פארק", שותפות הכוללת את החברות פולאר (60%) קרדן נדל"ן (20%) ובנק לאומי (10%), את רוב זכויות הבנייה במתחם מצ'רני. אחר כך הסבה שניים מהמגרשים ממלונאות למגורים. בניית הפרויקט החלה בשנת 2001 ועד שנת 2010 נמכרו ואוכלסו שמונה בניינים, ונותרו בבעלות היזמים, בחלק המערבי של המתחם מגרשים ל-4 בניינים נוספים הכוללים יחד 254 דירות.

לצורך בניית השכונה נהרסו כל מבני המלון, למעט הבית הפרטי של משפחת קרוך שהפך למבנה משרדים. דגם ירושלים הועבר למוזיאון ישראל ונעקרה חורשת האורנים. במתחם נבנתה שכונת מגדלי דירות ששווקה תחת השם "הולילנד פארק".

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן פרס ישראל, רם כרמי, אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: "אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי". את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: "הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר" (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים). רחובות השכונה נקראו על-שם האישים: גדעון האוזנר, אברהם פררה ומיכאל אבי-יונה, שבנה את דגם ירושלים בימי בית שני.

באפריל 2011, בעקבות חשדות למעשים פליליים בבניית פרויקט, החליטה הוועדה המחוזית לבחון מחדש את התוכנית למתחם, שרק חלקה מומש עד אותה נקודת זמן. לפי התוכנית המקורית היו עוד 7 מגרשים נוספים זמינים לבנייה במתחם. 4 היו בבעלות חברת הולילנד פארק, 3 נמכרו לאיש העסקים רמי לוי בפברואר 2010. הוועדה המחוזית החליטה לקדם תוכנית חדשה למתחם, במסגרתה בוטלו באוגוסט 2014 כל זכויות הבנייה שטרם מומשו. באוגוסט 2016 נאלצה הוועדה המחוזית להחזיר את זכויות הבנייה שניסתה לבטל. חברת "הולילנד פארק" הגישה התנגדות ליוזמת הביטול של הוועדה המחוזית, שאישרה בעצמה את התוכנית עוד בשנות ה-90 ושיבחה את התכנון, ואיש מחבריה לא נחשד בקבלת שוחד. הולילנד פארק הוסיפה כי אם היא התוכנית החדשה תאושר, היא צפויה לתבוע פיצויים המוערכים בכ-500 מיליון שקל נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים. הוועדה נסוגה מהביטול לאחר חוות דעת משפטית שהזהירה כי עיריית ירושלים אכן תידרש לשלם ליזמים פיצויים בסך מאות מיליוני שקלים. אם זאת, ביטלה את הבנייה במגרש אחד מתוך ארבעת המגרשים של חברת הולילנד פארק לטובת זיקה לציבור, מבלי לגרוע מזכויות הבנייה המקוריות שאושרו.

במאי 2019, הודיעה חברת הולילנד פארק, שתגיש בקשה להיתר בנייה להוספת ארבעה בניינים לפרויקט

מפת איזור

נכסים נוספים של שלמה  בן זקן